<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן נ'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ועל החביות של עץ שמביאין גוים ממקום למקום בלא ישראל ידע שאין איסור גדול מזה לפי שהכל שוין דאין יין משתמר אלא חותם בתוך חותם דאמר (ר' יוחנן) [רבי אלעזר] הכל משתמר חותם בתוך חותם חוץ מן היין שאינו משתמר חותם בתוך חותם ור' יוחנן אמר אפי' יין משתמר חותם בתוך חותם והלכ' כר' יוחנן ועוד קא מפרש רבא היכי דמי חותם בתוך חותם ואמר רבא אגנא דחביתא כו' אלמא דסביר' ליה דבעינ' חותם בתוך חותם והלכת' כרבא ותו רב עצמו דאמר הלכה כר' אליעזר כדקתני א"ר חיי' בר אבא א"ר חסדא אמר רב הלכה כר' אליעזר הוא גופיה הדר ביה [ל"ט ע"א] דאמר רב חבית אסורה בחותם אחד ח'לב ב'שר י'ין ת'כלת ושמואל נמי סביר' ליה כוותיה בדין דאמר ושמואל אמר אסור [בשר] יין תכלת אלמא דחיישי' לזיופא והני מילי דנשתרי בב' חותמות כגון שמכוסה הכל כדאמרן (אגבא) [אגנא] דחביתא שרירא וחתומה הוי חותם בתוך חותם דיקולא אפומא דחבית' הוי חותם בתוך חותם דהאי חביתא של חרס היא ואין לחוש אלא במגופה אבל הני בידו דהוויין של עץ ויכול הגוי להכניס חודו של סכין בין החתיכות (וישפשף) [וישכשך] ביין אסור אע"פ שעשה חותם בתוך חותם על פי החבית ועל כל ברזא וברזא אלא א"כ מכוסה בכל ויעשה חותם בתוך חותם ותו אמרינ' לקמן [ס"ט ע"ב] כיון דקיימ' לן כרשב"ג דלא חייש לזיופא היכא דאיכא חותם אחד מ"ט לא מותבינן חמריה בידיה גויים אע"פ שהוא בחזקת משתמר ואמרינ' דחיישינן לשייכי אלמ' דר' אליעזר חייש לשייכי והכי נמי בחביות של עץ כולו חשוב כשיכי שהרי בני אדם מוציאי' יין כך שנועצים סכין ומוציאין היין ולפיכך יקבע בה מסמרות ויפריש אחרים מאיסור גדול כזה ויחשב לו לצדקה.
<h2>דף סט:</h2>
ועל החביות של עץ שמביאין גוים ממקום למקום בלא ישראל ידע שאין איסור גדול מזה לפי שהכל שוין דאין יין משתמר אלא חותם בתוך חותם דאמר (ר' יוחנן) [רבי אלעזר] הכל משתמר חותם בתוך חותם חוץ מן היין שאינו משתמר חותם בתוך חותם ור' יוחנן אמר אפי' יין משתמר חותם בתוך חותם והלכ' כר' יוחנן ועוד קא מפרש רבא היכי דמי חותם בתוך חותם ואמר רבא אגנא דחביתא כו' אלמא דסביר' ליה דבעינ' חותם בתוך חותם והלכת' כרבא ותו רב עצמו דאמר הלכה כר' אליעזר כדקתני א"ר חיי' בר אבא א"ר חסדא אמר רב הלכה כר' אליעזר הוא גופיה הדר ביה [ל"ט ע"א] דאמר רב חבית אסורה בחותם אחד ח'לב ב'שר י'ין ת'כלת ושמואל נמי סביר' ליה כוותיה בדין דאמר ושמואל אמר אסור [בשר] יין תכלת אלמא דחיישי' לזיופא והני מילי דנשתרי בב' חותמות כגון שמכוסה הכל כדאמרן (אגבא) [אגנא] דחביתא שרירא וחתומה הוי חותם בתוך חותם דיקולא אפומא דחבית' הוי חותם בתוך חותם דהאי חביתא של חרס היא ואין לחוש אלא במגופה אבל הני בידו דהוויין של עץ ויכול הגוי להכניס חודו של סכין בין החתיכות (וישפשף) [וישכשך] ביין אסור אע"פ שעשה חותם בתוך חותם על פי החבית ועל כל ברזא וברזא אלא א"כ מכוסה בכל ויעשה חותם בתוך חותם ותו אמרינ' לקמן [ס"ט ע"ב] כיון דקיימ' לן כרשב"ג דלא חייש לזיופא היכא דאיכא חותם אחד מ"ט לא מותבינן חמריה בידיה גויים אע"פ שהוא בחזקת משתמר ואמרינ' דחיישינן לשייכי אלמ' דר' אליעזר חייש לשייכי והכי נמי בחביות של עץ כולו חשוב כשיכי שהרי בני אדם מוציאי' יין כך שנועצים סכין ומוציאין היין ולפיכך יקבע בה מסמרות ויפריש אחרים מאיסור גדול כזה ויחשב לו לצדקה.
